יום שני, 14 בנובמבר 2016

אוכל, קדימה אוכל! (פוסט אוכל #1)

כל מי שמבקר ביפן מהלל את האוכל היפני. בארצנו, סושי אהוב מאוד אלא שהקשר בין סושי בארץ לסושי ביפן, מסתיים בשם המשותף, בצורה הכללית ובמרכיבים הבסיסיים. מבחינת טריות אין מקום להשוואה. הסיכוי למצוא ביפן סושי לא טרי הוא אפסי. גם במקומות הכי זולים (למשל, סושי מסוע של 100 ין לצלחת), הדג תמיד יהיה טרי יותר מכל פיסת דג שתאכלו בסושי בישראל (והאמת שלא רק בישראל..).

האוכל היפני כמובן לא מסתכם בסושי. המטבח היפני עשיר מאוד ומכיל מנות מגוונות וטעימות מאוד. אלא שהפוסט הזה, לא מדבר על סושי, ראמן או יאקיניקו. לא, הפוסט הזה הוא על דברים אחרים. חטיפים, מעדני חלב, גלידות וכו. בכל סופר ביפן אפשר למצוא כל דבר (כמעט) שאפשר למצוא בסופר בישראל, באירופה או בארה"ב, לצד דברים שאפשר למצוא רק ביפן.

אלא שאותם מוצרים לא יפנים שנמכרים ביפן, אמנם מופיעים בצורה המוכרת לנו ובטעמים המוכרים לנו אבל גם בגרסאות מקומיות שיש רק ביפן. למשל, גלידות בטעמים שיש רק ביפן, יוגורטים שונים בטעמים שלא נתקלתי בהם בשום מקום אחר וחטיפים שלעיתים לא ברור על מה חשב מי שהמציא אותם.

נתחיל במספר חטיפים שנתקלתי בהם מאז שהגעתי לפה. למרות שאני לא איש של חטיפים, המצאי האדיר של חטיפים שונים ומוזרים שקיים פה, גורם לי להתפתות ולנסות חטיפים שונים ומיוחדים.

אז קדימה:

מספר 1: חטיף של בוטנים וקרקרי אורז מיובש עטופים באצה. הבוטנים הם בוטנים. הקרקרים המוזרים האלו, פריכים מאוד ובגלל האצות, הטעם מזכיר קצת.. סושי.. 
סיכום: לא רע, יש מצב שאוכל שוב. עם בירה ליד.
חטיף בוטנים וקרקרי אורז מיובש עטוף באצה



מספר 2: חטיף תירס בטעם קרמל. קניתי את זה כי זה נראה כמו במבה. לא שמתי לב שזה תירס ולא בוטנים וגרוע מזה - יש בזה קרמל. ציפיתי לחטיף מלוח והופתעתי מהמתיקות. פריך כמו במבה, הטעם מזכיר סוכריות וורטר'ס אורגינל (שאני מתעב).
סיכום: לאוהבי במבה מתוקה.
חטיף תירס בטעם קרמל
מספר 3: חטיף בטעם קרם אנגלי (קסטרד). הצורה מזכירה קצת צ'יטוס. הטעם מלוח ואי אפשר להפסיק לאכול. לא התרשמתי במיוחד.
סיכום: ויתרתי. 
חטיף בטעם קרם אנגלי (קסטרד)
מספר 4: חטיף גבינות וסלמי מעושן. פה ציפתה לי הפתעה מוחלטת. הייתי בטוח שמדובר בעוד חטיף פריך רגיל ולהפתעתי גיליתי בתוך השקית, שלוש שקיות קטנות יותר וכל אחת מכילה בדיוק מה שמופיע על האריזה החיצונית - מקלות גבינה סטייל ברי/קממבר, מקלות גבינה מעושנת וחתיכות סלמי מעושן (מזכיר קבנוס). בבדיקה בסופרים שונים ובחנויות קונביני שונות, יש כמה סוגים דומים. כולם מיועדים ללכת עם יין או בירה.
סיכום: בהחלט אנסה שוב. הבעיה שמדובר בחטיף יקר יחסית לאחרים (מעל ל-300 ין לשקית).
חטיף גבינות וסלמי מעושן
 מוצרי חלב קיימים ביפן רק מאז שיפן נפתחה אל המערב. בעידן הגלובליזציה, מוצרי חלב נמצאים בכל מקום וגם ביפן. אלא שיפנים מתייחסים למוצרי חלב בצורה קצת שונה והמגוון של מוצרי החלב פה שונה ממה שאנחנו מכירים בארץ או באירופה. למשל, חלב בקרטונים יש. אנחנו רגילים בארץ ל-3-4 יצרנים במקרה הטוב. פה יש כל כך הרבה סוגים של חלב מיצרנים שונים שפשוט אי אפשר לבחור. אני באופן אישי לא שותה חלב ובקפה מעדיף קצת שמנת (בארץ שמנת להקצפה) אלא שפה די קשה למצוא שמנת כזו ואחרי בדיקה בסופרים שונים מצאתי שלושה סוגים - שניים שמגיעים בקרטונים ממש קטנים ועולים די הרבה וסוג אחד שקיים בסופר שיש בו הרבה מוצרים מיובאים ולכן הוא מגיע בקרטון כפול בגודל אבל לא במחיר.

המעניין במוצרים המיובאים שרובם בעצם גרסאות של מוצרים שאנחנו מכירים שמיוצרות במיוחד ליפן עם כיתוב יפני ושמות יפנים. בחלק מהמקרים יש איזה כיתוב באנגלית אבל איכשהו תמיד הוא מעורבב עם יפנית. אתגר למאותגרים ביפנית ואתגר לגוגל לתרגם...

אבל אני סוטה מהנושא - מוצרי חלב. אז הם קיימים ויש מגוון. שמנת חמוצה טרם הצלחתי למצוא. יוגורט יש במגוון גדול בשני סוגים עיקריים - מעדני יוגורט מסוגים שונים. כמעט כולם מכילים פרי כלשהו או מאופיינים במתיקות מעודנת. יוגורט לא ממותק מגיע בקופסאות גדולות של חצאי ליטר/חצי קילו וחלק גדול מהן קרוי 'בולגריה' - ブルガリア. למה בולגריה? אולי בגלל שבולגריה נמצאת בבלקן ומבחינת היפנים, יוגורט זה מאכל בלקני והם מכירים רק את בולגריה? .כבוד לבולגרים.

אני עדיין בשלבי של ניסוי וטעיה עם סוגים שונים של מעדני יוגורט ומוצרי חלב שונים. הרשימה הבאה מציינת את אלו שבלטו לטובה או היו פשוט שונים מכל מה שחשבתי שיהיו. היה מעדן אחד שבלט ממש לרעה והיה מעדן מחלב סויה שהיה מזויע. עף לפח אחרי כפית אחת.

מספר 1: יוגורט 'אקטיביה' בטעם קוקוס. לא ממש רשום אקטיביה אבל הצבעים והעיצוב זהה אז אני מנחש שזה כנראה מאותה משפחה (כפי שמעדני דנונה בארץ ובאירופה נושאים את הלוגו המוכר של דנונה). זה היה אחד המעדנים המוצלחים מאלו שניסיתי. טעם הקוקוס ממש מורגש ונדמה לי שאפילו היו כמה חתיכות ממש קטנות בתחתית. גודל המעדן דרך אגב, קטן בשליש מהמעדנים הקטנים שנמכרים בארץ.
סיכום: יקבל סיבוב שני.
מעדן 'ביו' (אקטיביה) בטעם קוקוס
מספר 2: פודינג קרם קפה. אני לא ממש זוכר מה היה השם של המעדן הזה אבל הוא היה מצוין. טעם קפה חזק ומרקם מוס-קרם. יש המון סוגים של מעדנים בטעם קפה וכולם נחמדים מאוד.
סיכום: לא מחליף קפה אבל יכול להחליף קובית שוקולד אחרי האוכל.
פודינג קרם קפה
מספר 3: גבינת מותכת עם תה ירוק. נמכרים פה סוגים רבים של גבינות מותכות אבל זה משך את עיני בגלל הצבע הירוק הבולט והכיתוב שמבטיח תה ירוק שאני מחבב מאוד. בביקור הקודם שלי ביפן זללתי גלידת תה ירוק בלי סוף. הגבינה הזו הייתה מפתיעה פעמיים - היא בצבע ירוק של תה ירוק ו.. היא מתוקה. הטעם מזכיר גלידת תה ירוק.
סיכום: גימיק נחמד, לא בטוח שאקנה שוב.
גבינה מותכת בטעם תה ירוק
אם כבר דיברתי על גלידה, באחד משיטוטי בסופר גיליתי שמוכרים מנות אישיות של גלידת האגן-דאז בטעמים שונים. בנוסף לטעמים הרגילים שאפשר למצוא כמו שוקולד ווניל, יש כמה טעמים מיוחדים וכמובן שניסיתי חלק מהם, אלא מה? מבין הרביעיה שלהלן, אחת הייתה גלידת שוקולד רגילה והשאר טעמים שלא ראיתי מעולם.

מספר 1: גלידת האגן-דאז בראוניז שוקולד. טעם חזק של בראוניז עם חתיכות קטנות של בראוניז פה ושם.
סיכום: גלידת שוקולד, אפשר לפספס פה?
גלידת האגן-דאז בראוניז שוקולד
מספר 2: גלידת האגן-דאז עוגת גבינה נדירה (תרגום ישיר). גם פה, טעם ברור של עוגת גבינה. קצת מוזר כשזה מגיע בתוך גלידה אבל מיוחד.
סיכום: מעניין אבל עדיף מספר 3.
גלידת האגן-דאז עוגת גבינה נדירה
מספר 3: גלידת האגן-דאז אגוזי מקדמיה. חתיכות של אגוזי מקדמיה הופכות את הגלידה הזו לנחמדה במיוחד.
סיכום: אהבתי.
גלידת האגן-דאז אגוזי מקדמיה
מספר 4: גלידת האגן-דאז תה ירוק. הגלידה האהובה עלי ביפן. אלו שנמכרות טריות בדוכנים מרעננות מאוד ביום חם, אבל גם זו שהגיעה בקופסא הייתה מצוינת.
סיכום: זה ירוק, זה תה, זה טעים.
גלידת האגן-דאז תה ירוק
ולסיום, כמה סוגי קינוח קטנים שניתן למצוא בכל קונביני:

מספר 1: עוגיות פלורנטין. זו הפעם הראשונה שאכלתי עוגיות כאלה אבל הם טעימות מאוד. גם במקרה הזה, ציפיתי למשהו מלוח וקיבלתי משהו מתוק.. אבל העוגיות האלו נחמדות מאוד והולכות יופי עם קפה (אני אישית מסתפק באחת בכל פעם). למי שלא יודע - עוגיות פלורנטין אלו עוגיות קטנות ריבועיות ופריכות מדבש, שקדים קרמל ופירות יבשים ללא קמח או ביצים. קרויות ע"ש העיר פירנצה.
עוגיות פלורנטין
מספר 2: פרוסת עוגת גבינה יבשה. יש המון סוגים של העוגה הזו פה. דילגתי עליהם לרוב ויום אחד החלטתי לבדוק מה זה בדיוק. היה נחמד, לא יותר. אין כמו עוגת הגבינה של אמא.
עוגת גבינה יבשה
מספר 3: גלידיניות Pino. זו הגרסה היפנית המגניבה מאוד לגלידיניות שאנחנו מכירים מהארץ. הגלידוניות קטנות יותר (כשליש מגלידונית ישראלית) ומגיעות בשלל טעמים. לקחתי את הטעם הקלאסי לשם התחלה. נמכרות באריזות אישיות של 6 ואריזות גדולות יותר אם רוצים לחלוק.
גלידוניות Pino

גלידוניות Pino
מספר 4: פוקי Pocki. פוקי הוא קלאסיקה יפנית. מקלות עוגיה מצופים כמעט לכל אורכם בשוקולד ונזללים בשניות (למה כמעט לכל אורכם? כדי שיהיה נוח להחזיק ולא להתלכלך מהשוקולד). לפוקי שלל טעמים ושלל העתקים של חברות מתחרות, אבל יש רק פוקי אחד. תאריך 11.11 הוא יום פוקי ביפן. למה? כי 11.11 נראה כמו 4 פוקי..
פוקי!
פוסט האוכל הבא יוקדש לראמן. יש למה לחכות. איטאדטקימס!

2 תגובות:

  1. איזה כיף. מקווה לאכול חטיפים יפנים בקרוב..

    השבמחק
    תשובות
    1. יאללה, בוא.
      יש פה עוד הרבה אוכל הרבה הרבה יותר טעים :-)

      מחק